החלטה בתיק ס"ע 3590-12-10

1.         לפני בקשת הנתבעת לסילוק התביעה נגדה על הסף, ולהארכת מועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים 30 יום לאחר מתן החלטה זו.

2.         ואלו נימוקי הבקשה:

א.         קיים חשש כי התביעות הוגשו בלא שניתן ייפוי כוח כדין ובלא שהתובעים היו מודעים להגשתן, מהטעמים שלהלן: בשני ייפויי הכוח נרשם כי "ייפוי הכוח תורגם לשפתי על ידי מר פיטר דימטרוב". מבירור שנערך עם מר דימטרוב עולה כי מעולם לא תרגם או סייע לתובעים בחתימת ייפוי הכוח. יוער, כי מר דימטרוב הוא חמו של התובע 1. עוד עולה מבדיקות שנערכו, כי התובעים לא היו בארץ ביום 5.07.10, ולחלופין בא כוחם הנטען לא שהה בחו"ל באותו מועד, הוא היום שבו לכאורה חתמו על ייפויי הכוח. ברי כי במצב דברים זה לא יכלו לחתום עליהם בפני עורך-דין כ"ץ. לבסוף, נטען כי לא היה אימות קונסולרי כנדרש לייפויי כוח הנערכים בחו"ל.

ב.         התובעים כבר הגישו בעבר תביעות לבית הדין, אשר נמחקו. יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות העומדת לתובעים, לבין הפגיעה החוזרת ונשנית בנתבעת כתוצאה מהגשת התביעות הנוספות. תביעה זו מוגשת לבית הדין זו הפעם השלישית מטעם התובע 2, ובפעם השנייה מטעם התובע 1.

3.         מנגד טענו התובעים כך:

א.         בשל טעות סופר שנפלה בייפויי הכוח נכתב כי נחתמו בפני מר דימיטרוב, בעוד שבפועל נחתמו יפויי הכוח בנוכחות גב' טניה דמיטרוב- בתו של התובע 1.

ב.         אין הכרח כי ייפוי הכוח ייחתם בפני עורך-הדין. מכל מקום, התובע 1 התייצב לדיון שהתקיים ביום 3.04.11, ואישר את העובדות הנטענות, לרבות חתימתו על יפוי הכוח הנ"ל ועל ייצוגו על ידי עורך-דין כ"ץ. באשר לתובע 2, עקב צו הרחקה אשר ניתן נגדו נמנעה התייצבותו לדיון. עו"ד כץ צירף מסמך במסגרתו פנה למשרד הפנים וביקש את התייחסותו לצו ההרחקה (נספח לתגובה לסילוק על הסף, מיום 20.03.11).

ג.          בית הדין לעבודה נוקט בגישה מקלה עם מהגרי עבודה, וכך עליו לנהוג גם עם התובעים. כך למשל, הכשיר בית הדין תצהיר פגום, כדי למנוע פגיעה בזכויותיהם של עובדים.

4.         סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, קובע מהו האופן שבו יש לערוך מסמך שהוצא בחו"ל, לרבות יפוי כוח, על מנת שיהא ניתן להגישו בהליך אזרחי:

"יפוי-כח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או עניין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:

(1) נציג דיפלומטי או קונסולורי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;

(2) נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו...". 

בענייננו, אין חולק כי ייפויי הכוח לא נחתמו בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי או בפני נוטריון ציבורי כנדרש בסעיף 30 הנ"ל. זאת ועוד. כעולה מדברי ב"כ התובעים יפויי הכוח נחתמו בפני גב' טניה דמיטרוב- בתו של התובע 1, ולא בפני מר פיטר דימטרוב- כמצוין בייפויי הכוח. לא נטען כי גב' דמיטרוב הינה הגורם המוסמך לאימות החתימות בענייננו על פי הקבוע בחוק. אם כן, ברי כי ייפויי כוח אלו אינם עומדים בתנאים הנדרשים כאמור לעיל.

6.         ביום 3.04.11 התקיים דיון בבקשה בפני כב' הרשמת חופית גרשון-יזרעאלי. בדיון נכח התובע 1. התובע 2 לא נכח בדיון.

במהלך הדיון טען ב"כ התובעים כי אין כל חובה כי חתימת הלקוח על ייפוי הכוח תעשה בנוכחות עורך-הדין, ודי בעובדה שעורך-הדין מכיר את החתימה או באישור הלקוח. טענה זו נסמכת על דברים שכתב השופט גבריאל קלינג (אתיקה בעריכת דיון, ע' 338 סעיף 8.20), והעוסקים בפן האתי. בהקשר זה ציין כי במעמד החתימה על ייפוי הכוח בפני גב' דמיטרוב, יצרה האחרונה עמו קשר טלפוני. כן הבהיר שזיהה את חתימת התובע 1 על גבי ייפוי הכוח באמצעות השוואתו לחתימתו במסמך שהוגש בתביעתו הקודמת. באשר לתובע 2 ציין כי הוא ממתין להחלטת משרד הפנים בעניין צו ההרחקה. משכך, לגישתו, יש לקבל את ייפויי הכוח כפי שהם.

7.         בענייננו אין מדובר בייפוי כוח רגיל, אלא בייפוי כוח שנערך בחו"ל ושלגביו נקבעה פרוצדורה ייחודית המפורטת בסעיף 30 לפקודת הראיות. יפוי הכוח שהוגש בתיק זה אינו עונה על דרישות סעיף 30 בעניין יפוי כוח שנחתם בחו"ל, וקבלת הטענה כי די בכך שעורך-הדין מכיר את חתימת הלקוח תרוקן סעיף זה מכל תוכן. לפיכך, נדחית טענה זו. 

7.         ב"כ התובעים מוסיף וטוען כי בית הדין לעבודה נוקט בגישה מקלה עם מהגרי עבודה, וכי מטעם זה הוכשר תצהיר פגום, ובלבד שהעובד הזר יתייצב לחקירה נגדית ויאשר את האמור בו (ע"ע 424/08 (ארצי) סלאח נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ, סעיף 16 לפסק הדין, ניתן ביום 11.03.09). לגישתו, יש להקיש מקביעה זו לענייננו. אף טענה זו יש לדחות.

עסקינן בייפוי כוח שניתן שלא כדין. ייפוי כוח הינו בגדר הכוח המסמיך את עורך-הדין לפעול בשם לקוחו, ובלעדיו אין לו זכות לנקוט בכל פעולה בשמו, לרבות פתיחת הליך משפטי. לא כך הוא באשר להגשת תצהיר פגום. במקרה אחרון זה, אין חולק על עצם סמכותו של עורך-הדין לפעול בשם הלקוח, והחשש הוא שמא הדברים האמורים בתצהיר לא נאמרו על ידי הנחזה ככותבו בשל היעדר חתימה או כל פגם אחר- פגמים שניתן לרפא בחקירה נגדית.

7.         התובע 1 נכח בדיון שהתקיים, והוא אף אישר כי החתימה המתנוססת על ייפוי הכוח מיום 5.07.10 היא חתימתו, וכי יפוי הכוח נחתם בביתו בבוקרשט (ע' 3 ש' 13-15, פר'  מיום 3.04.11). חרף זאת, היות וייפוי הכוח נחתם בפני אדם האחר מזה המצוין בו וללא חתימת הגורם המוסמך כקבוע בחוק, אך ראוי הוא כי ב"כ התובעים ימציא ייפוי כוח מתוקן תחתיו, ובפרט משלא נטען בפנינו כי קיימת מניעה לעשות כן, לגבי התובע 1 שנמצא בארץ ונכח בדיון. דברים אלו נכונים פי כמה ביחס לתובע 2 שלא נכח בדיון.